בעיית ההון ההתחלתי

אחד המרצים שלי באוניברסיטה היה נוהג לומר "העשירים מתעשרים". הוא לא התכוון לתת לנו שיעור במאקרו כלכלה, אלא רצה לומר שמי שקצת מבין את ההרצאה יכול לשאול על הנקודות שהוא לא מבין ולהבין יותר, אבל מי שלא מוצא את ידיו ורגליו לא יודע מה לשאול.  לדעתי הבעיה הזו היא כללית מאוד – כשאין ראש גשר של התקדמות, אף אחד מהכיוונים שאפשר לפנות אליהם לא נראה מושך ולמרות שיש רצון לשנות את המצב הקיים, האנרגיה נשארת לא מנוצלת. בעולם הכלכלי הפתרון המקובל הוא לחפש משקיעים

הפחד מטעויות

לא לפחד לטעות – יכולת חשובה שמדוכאת עם השנים על ידי סטיגמה חברתית…
הסיפור עם הילדה שציירה את אלוהים והמורה שאלה אותה, אבל אף אחד עדיין לא יודע איך הוא נראה והיא ענתה – תכף ידעו.

טיפים למונטיזציה: איך עושים כסף במובייל?

כמעט ולא תמצאו אדם שיחלוק על כך שהמובייל הולך ותופס נתח ניכר יותר ויותר מחיינו.

השאלה איך להתייחס למובייל מעסיקה מוחות רבים ובתוך העולם המדהים הזה, יש שאלה לא פחות חשובה – איך עושים מזה כסף? מהם הדרכים למונטיזציה במובייל?

בשביל לענות על השאלה הזו, חברה קרן ההשקעות הירושלמית החדשה – VLX (מיזוג של ון ליר וקסניה שניהלו עד עכשיו השקעות כוללות של יותר מ120 מליון דולר!) בראשותו של אורי חושן, למובייל מאנדיי שייסד אופיר לייטנר, שאף הנחה את המפגש, והם הרימו אירוע נהדר בבר של מייקס פלייס.

אני מפרגן באופן מיוחד למייקס פלייס שעוזרים ומתחברים לגמרי לסצנה היזמית בירושלים ומעמידים לרשות הקהילה את הבר לצורך האירועים הללו.

IMG_4098

הרצאה 1: ארז גרוס, Matomy: הכירו את השחקנים בשוק המובייל

ארז, סגן נשיא במטומי, חברת פרסום גלובלי שמעסיקה כ400 עובדים ומובילה בתחום הפרפורמנס אדברטייזינג, מבין דבר או שניים במונטיזציה ובפרסום באפליקציות במובייל. בהרצאתו סיכם ארז את האפשרויות הקיימות היום למונטיזציה במובייל ואת היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

השחקנים בשוק המובייל:
  1. SSPs –  Supply Side platforms
    השחקנים הראשונים אלו פלטפורמות טכנולוגיות שמאפשרות לנהל את ערוצי הפרסום.
    מערכות אלו מיועדות לפאבלישרים בעלי נפח תנועה גדול, עם מידע ותכנים מעניינים שניתן לנצל בעזרת התותחים הללו ובאופן כללי להקל על החיים שלנו, אם אנחנו עצלנים.
  2. Ap network / Ad network
    חברות שמחברות בין מפרסמים לפאבלישרס. גוגל אדמוב, למשל.
    היתרון ברשתות אלו הוא פוקוס, פוטנציאל רווחי גדול יותר, מפרסמים נגישים ועוד.
    החסרון הוא, שצריך הרבה ליטוש בשביל לבדוק את האופציות בשוק ואלו אופציות הכי מתאימות.
  3. Affiliate network / CPA network
    מיועד למי שיכול להרשות לעצמו לשחק קצת עם הפרסומות, דורש יכולת ניהול, אבל מצד שני זה פוטנציאל רווח גדול יותר. בהרבה מקרים, קשר של אפיליאציה הופך בהמשך לקשר לפרסום ישיר לאחר שהמפרסם מבין את הכדאיות של הפרסום מול הפאבלישר.
  4. Native / Customize format
    פורמט מתוחכם ומותאם לתוכן גם במראה וגם בהקשר. אאוטבריין למשל.
    פורמט כזה הנו רלוונטי לאפליקציות תוכן.
    החסרון הוא שזה לא גנרי ולכן גם לא תמיד סקאלבילי. (וכן גם מלאי הפרסומות קטן יחסית)שחקנים נוספים שקיימים במידה פחות נפוצה הם:
  5. מונטיזציה באמצעות רכישות פנימיות. למשל, רכישת אלמנטים במשחק של זינגה.
  6. אינסנטים (מלאו סקר והפרסומות יוסרו ..)
  7. וידיאו – מונטיזציה על סרטוני וידיאו / קדימונים וכו'
  8. פייסבוק אודיאנס נטוורק – חדש יחסית, אבל שווה מאוד לעקוב אחרי הרשת הזו
  9. מונטיזציה ישירה (לשחקנים גדולים)

הרצאה 2, דורון קגן: איך עושים כסף מאפליקציות?

דורון קגן, מהמייסדים של DeeMedya שפיתחה מעל 11 משחקים עם מעל 100 מליון הורדות (אפשר לקרוא עליהם עוד קצת בדה-מרקר), חשף קצת כללי אצבע למיקום בשרשרת המזון של פיתוח למובייל.

ראשית, מספר דורון, זה תחום לא קל בכלל. קשה להתחרות עם חברות ששופכות 2.5 מליון בשבוע הראשון בהשקת המשחק. אך למרות זאת, חושב דורון שיחסית לתעשיות אחרות, החלום עדיין אפשרי (ע״ע פלאפי בירד).

דורון ממליץ לעקוב אחר החנויות באפ סטור ובגוגל פליי. (אגב, האפ סטור הישראלי ממש לא נחשב בשביל להשכיל מהסטטיסטיקות שלהם. פשוט תעברו לחנות בארה"ב או מקומות אחרים).
האפליקציות שבטופ פרי – באפל למשל, משמעותן – הכי הרבה הורדות ביום.

האפליקציות שבטופ גרוסינג – מי עושה הכי הרבה כסף (ואלו שבטופ, עושות כמה מליוני דולרים ביום!)

כדי להצליח, חשוב להבין שלא צריך להסתכל על ההורדות, אלא צריך להגיע למאסה קריטית של משתמשים פעילים.
אם לבחור כיוון ראשוני לפיתוח מונטיזציה, דורון מציע חד משמעית לנסות לעשות מונטיזציה של רכישות באפליקציה. לגרום ליוזר ללחוץ "buy" ולרכוש משהו פנימי באפליקציה. הסיבה לכך שזה צריך להיות הנסיון הראשון למונטיזציה היא משום שפוטנציאל הרווח בצורה זו הוא אינסופי, בניגוד לפרסומות שרווחיותן מוגבלת בסופו של דבר ביחס למספר החשיפות / המשתמשים. בעצם, זו הדרך להתפתח בצורה לא לינארית.

טיפ נוסף בהקשר הזה, אם נצליח לכמת את ה Life Time Value, נוכל בקלות רבה יותר לעשות מונטיזציה אפילו במחיר של קניית יוזרים (כל עוד זה משתלם).

שאר הכיוונים שיגיעו לאחר הנסיון לגרום למשתמש לקנות באפליקציה יהיו כמובן פרסומות.

פרסומות זה אחלה הכנסה, אבל זו הכנסה מוגבלת וחסרון נוסף שלה הוא שכל הזמן צריך לעקוב ורצוי גם לחדש.

פאנל מונטיזציה למובייל

בסיכומו של המפגש, עלו כולם לבמה ודנו בעתיד התחום ובעיקר בשאלה – האם יש תקווה באפליקציות רגילות?

לדעתם, יש כאן מקום לאופטימיות זהירה. יותר ויותר אנחנו רואים אפליקציות דוגמת מוזיקה ווידיאו, פוטוגרפי, ניהול קבצים וכו׳ שמוצאות דרך להרוויח או להימכר. המשחקים הראו שיש כאן עתיד ודבר חשוב נוסף הוא שיש פריצה אדירה בכל הקשור לטירגוט. עד לרמת היוזר והטירגוט יכול לחולל שינוי אדיר בתעשייה הזו.

תודה למרצים ולמארגנים על המפגש הנהדר. נשמח לראות עוד הרבה כאלו במחוזותינו!

סוף המין האנושי, בירה וסינגולריות.

אווירה טובה, בירה ואנשים טובים זה כמעט תמיד מתכון מנצח. אתמול, באירוע הבירה-טק, היה מהם בשפע.
כ120 יזמים ואנשי הייטק נפגשו על הבר, באדיבותו הרבה של אודי ממייקס פלייס ובארגון רוח חדשה וMadeinJLM (גילוי נאות, אני חלק מהארגון). אל האירוע הגיעו גם רחל עזריה, סגנית ראש העיר ופלר חסן נחום מ"ירושלמים", מנכ"לים של חברות ירושלמיות, נציגי ארגוני היזמות השונים בעיר, סטארטאפיסטים עם ברק בעיניים ואפילו וונדי זינגר, המנכלית היוצאת של אייפ"ק ישראל, שעלתה על הבמה ופירגנה למיזמים בישראל ובירושלים בפרט.
את המוזיקה בבר ליוותה אפליקציה חדשה של סטארטאפ ירושלמי צעיר בשם Starling (לייק יתקבל בברכה) שהרעיון שלה זה בעצם להתחרות על השיר הבא שיושמע ולשמוע את הפלייליסט שמתנגן גם כשאתה בבית.

Copy of IMG_20131223_193350

אוניברסיטת סינגולריטי – אסף קינדלר

ראשית, מה זו סינגולריות? מתוך וויקיפדיה: סינגולריות (או ייחודיות) טכנולוגית היא כינוי בתחום העתידנות לנקודת זמן עתידית שבה ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם. בעקבות הישג זה של המחשבים, מניחים שיהיו פיתוחים רבים אשר ישנו את העולם בצורה קיצונית שלא ניתן לחזות באופן אמין על ידי אנשים החיים לפני נקודת הסינגולריות.

אסף קינדלר, אחד הישראלים הבודדים שהתקבלו למסלול היוקרתי של אוני' סינגולריטי, בא וסיפר קצת על הרעיון מאחורי המיזם הנפלא הזה. לאסף יש רזומה מרשים במיזם חברתי-טכנולוגי המחבר בין מתכנתים מהמגזר הערבי והמגזר היהודי ופינה חמה בלב לירושלים וניכר שהוא היה רוצה שהחוויה המדהימה שהוא עבר שם תפול בחלקם של עוד יזמים ישראלים.

האוניברסיטה היא בעצם מיזם (התנדבותי בעיקרו), של גוגל ונאסא שמטרתו לקדם ולפתור בעיות בשמונה נושאים מרכזיים שיעמדו בשנים הקרובות על הפרק: מים, סביבה, אוכל, אנרגיה, חינוך, אבטחה, עוני ובריאות.

singularity

8 הבעיות האקוטיות של הדורות הבאים כפי שצופה זאת אוניברסיטת סינגולריטי והמעטפת שמסייעת לצוותים לפתח רעיונות כדי להתמודד עם הבעיות הללו.

אל המסלול מתקבלים אנשים שיש להם מוטיבציה לחדש משהו בנושאים הללו, מכ40 מדינות ובמשך כ3 חודשים, לומדים, מקדמים ויוצרים דברים נהדרים לקידום האנושות.
המעטפת של האוניברסיטה היא גן עדן למי שרוצה לפתח מיזם. יש שם מעבדות ייצור, צוות יועצים מהטובים בעולם, קשרים לכל גורם אפשרי בתעשייה וכו'.

אם יש לכם רעיון שאתם חושבים שיכול להשפיע על החברה בתוך חמש שנים, מומלץ מאוד לנסות להתקבל למסלול, וכדאי להזדרז. נותרו עוד ימים מועטים לסיום ההרשמה (ההרשמה דרך האתר של האוניברסיטה או דרך התחרות של קרן אילן ואסף רמון).

חוגגים את סיום המין האנושי – ינקי מרגלית

גם ינקי מרגלית, מהיזמים הבולטים בישראל, הגיע לדבר על מחשבות ובעיקר לעורר שאלות בנוגע לעתיד המין האנושי תוך התבוננות בפיתוחים ובצעדים הטכנולוגיים שהדור שלנו רואה כיום.

אם לסכם את ההרצאה במשפט אחד: בקרוב לא תהיה פעולה קוגניטיבית אחת שהמחשב לא יוכל לעשות. הסיליקון יהיה חכם יותר, הCarbon (אנחנו, בני האדם) יהיה יותר חשוף והעתיד יושפע משתי המגמות הללו.

singularity

את הקביעה הזו ליווה ינקי בסיפורים ותחזיות שונות שגרמו לי קצת להרהר מחדש בדרך שבה אני מסתכל על העתיד. אפילו על העתיד הקרוב.

ווטסון, למשל, התוכנה האדירה פרי פיתוחם של מהנדסי אי בי אם, שניצח לא מזמן את אלופי העולם בטריוויה, הוא אחד הדוגמאות לכיוון אליו כח המחשוב צועד. לא ירחק היום, אומר ינקי, שהמחשבים יחליפו את הרופאים. כח המחשוב יגדל, האריזה תקטן, אנו נהיה מסוגלים "לבלוע" ננו-מחשבים שיתריעו על בעיות ובהמשך אף יטפלו בהם. קצת פריקי לחשוב על זה, אבל הידיים שלנו יהיו מחוברות בעצם לאינטרנט.

לא ירחק היום שנהיה מסוגלים לקרוא דברים מן המח, אולי אפילו לכתוב דברים למח, להדפיס אברי גוף, לתכנת חיים. גם משקפי גוגל גלאס הועלו על הדוכן כהמחשה לחיבור התמידי שעומד להיות עם העולם הוירטואלי. אחת ההשלכות למשל, של מכשור דוגמת גוגל גלאס, תהיה הנגשת הידע וצמצום פערי הידע בין האנשים. אז מה בעצם צריכים ללמד עכשיו במערכת החינוך, איך לחפש בגוגל?

IMG_20131223_201140

עם שלל הדוגמאות הללו נותרנו בעיקר עם השאלה – מה עושים עם זה?
את השאלה הזו ינקי השאיר ללא מענה. אם זה טוב ואם זה רע, לדעתו – זה כבר כאן וצריך להסתכל נכוחה ולחשוב בכיוונים הללו. יש לנו אחריות חברתית לדורות הבאים ולאן שלא נקח את הנושאים הללו, צריך לקחת בחשבון שאנחנו כמעט ולא יכולים לצפות את העתיד.

IMG_20131223_200932

רחל עזריה, סגנית ראש העיר הגיעה לפרגן ולתמוך

IMG_20131223_205538

וונדי זינגר, המנכלית היוצאת של אייפ"ק ישראל

על אופנה ונבואה: הסטארטאפ WiShi צופה עתידות

רציתי להקדיש את הפוסט הזה למהלך נהדר שהוביל הסטארטאפ הירושלמי שנחשפתי אליו לאחרונה ובאמת מגיע לו פירגון אמיתי.
מדובר בחברת WiShi, שחגגו היום השקה סופר מוצלחת של קמפיין פרסומי ולרגל כך, הזמינו את קהילת היזמים והסטארטאפים בירושלים לחגוג ולשתף בטריקים ומהלכי השיווק. המהלכים הללו הצליחו לגעת בגביע הקדוש של הויראליות ובסופו של דבר, הם ראו עלייה מתמדת במספר הנרשמים (40,000 בשבוע האחרון), ומאז, מסתבר שזה ממשיך לעלות.
לפני כחודשיים הם גם השיקו את אפליקציית WiShi, שגורפת כעת הצלחה גדולה בתחום האופנה ומצרפת לשורותיה סלבריטאים ומובילי דרך ואם זה לא מספיק, הם גם נבחרו לאחד מ-20 הסטאראטפאים המבטיחים בישראל, על פי ביזנס אינסיידר.

WIShI
סטארטאפ שנוגע בעולם האופנה זה משהו מעניין בפני עצמו, אבל היופי הגדול במה שהסטארטאפ הזה עושה הוא שבעצם הם עונים לאחת הבעיות הגלובליות הגדולות ביותר ביקום: "מה אני אלבש היום?" (או בגירסתה הטרונית: "אין לי מה ללבוש!"). שאפו!

אז איך הם עשו את זה? איך הם ידעו במה להתמקד? הטריק שלהם היה בזיהוי הצורך של הגולשים בקטגוריית תחפושות ה DYI (״עשה-זאת-בעצמך״) שהגולשים הכינו לחג הקרוב – האלווין. הגולשים העלו לפינטרסט מאות תחפושות שהם יצרו באתר, ובזכות כך הצליחו החברי'ה מווישי לזהות את הטרנד החם של החג, "התחפושות של מיילי סיירוס״, עוד הרבה לפני שזה היה טרנד. ברגע שהם הבינו שזה הטרנד, הם ניצלו אותו בשביל להרים קמפיין מדוייק (שהתבסס על תמונות הגולשים) שכיוון בדיוק לשם. לטרנד הממשמש ובא.
בסופו של דבר, חוכמת ההמונים והקהילה שלהם, עשתה להם את מרבית העבודה. פיצוח אמיתי, לא?

אם אתם סקרנים – אז לא. הם לא ביקשו ממני לפרסם את זה, אבל, פייר? אני באמת חושב שמגיע להם פירגון גדול. והם אפילו הסכימו להצטלם. קבלו אותם:

ווישי, שיחקתם אותה. אנחנו מחזיקים לכם אצבעות.
הרבה בהצלחה!

חוויית משתמש במבחן, ויזמות לאמיצים

חזרתי היום משתי הרצאות נהדרות בקמפוס של גוגל בתל אביב. האחת של גדי רויז, על עולם היזמות והשניה של תומר שרון, על חוויית משתמש. הנה בקצרה כמה תובנות שקבלתי ואהבתי:

גדי רויז – על עולם היזמות, בלי קלישאות (חוץ מההכרחיות שבהן…)

ההרצאה של גדי רויז, יזם ותיק שמכר את קוויקסי לגוגל, על יזמות הייתה מעוררת השראה במיוחד. איני יודע לומר מה עשה את ההבדל בהרצאה הזו לעומת ההרצאות האחרות ששמעתי לאחרונה על עולם היזמות. אולי הייתה זו העובדה שגדי דיבר הרבה על הכשלונות ועל העובדה הפשוטה שיזמים נלחמים בסטטיסטיקה ומנסים להצליח בעולם כמעט חסר סיכויים ובשביל זה, באמת צריך השראה.

רועי רואה את זה כאבן דרך. הטראומות שקרו לו לאורך הדרך, חישלו אותו ולמזלו הוא הבין את זה בזמן. כאמור, הרבה פנינים היו בהרצאה, אבל הנה כמה המלצות פרקטיות שתפסו אותי במיוחד:

  1. היו מוכנים לקרב. התחילו את הבוקר בקפה וישיבה עם עצמכם: מה אני הולך לעשות היום?.
  2. שימו גבולות. שמרו על המשאבים הנפשיים, במיוחד בעולם בו אנו זמינים 24/7. כשאתם מחוץ למשימות שלכם, שימו את הסמארטפון בצד אם זה לא מצב חירום.
  3. אם הרבה אנשים קוטלים את הרעיון שלכם, זה לא אומר בהכרח שאתם טועים, אבל כדאי להגדיר יעדי מבחן אמיתיים בהם תבחנו לעומק אם להקשיב להם או לא. שימו גבולות גם כאן.
  4. אנשים. זה המשאב שאסור להתפשר עליו. אל תגייסו אנשים פחות טובים מכם. זה אולי לא נעים לאגו, אבל אם יהיו איתכם אנשים שלא מאתגרים אותכם, תהפכו להיות ראש לשועלים במקום להיות זנב לאריות. בחירה לא נכונה יכולה להרוס את החברה. תשקיעו.
  5. פוקוס. אחת התובנות, הכי חשובות, לטעמו בעולם היזמות הוא: פוקוס. הזמן הוא המשאב הכי חשוב שלנו וניהול הזמן ומיקוד נכון הם משאב פשוט הכרחי.
  6. ודבר אחרון, חשוב להנות ממה שאתם עושים. אם אתם לא נהנים, יהיה קשה להצליח. אם הזמן לא זז, אם אתם מרגישים שאתם מבזבזים את הזמן, תמשיכו הלאה.
    זכרו שאתם נלחמים בסטטיסטיקה.

בסיום ההרצאה, אמיר שבט מגוגל, הזמין את היזמים לעשות אירועים בקמפוס. פשוט צריך להזמין. יש שם עולם שלם שמסייע ליזמים כגון האפשרות להתנסות במגוון המכשירים ובפלטפורמות השונות במין "תיבת נח" שמכילה כמעט כל מכשיר אפשרי. אם אתם צריכים עזרה / חברה / הדרכה, כדאי לכם להתעניין.

תומר שרון – Lean UX, Lean Startup

תומר שרון, חוקר UX (חוויית משתמש) בכיר, גוגל ניו יורק, ומחבר הספר . הגיע גם הוא בהתנדבות  לקמפוס בשביל להעביר הרצאה על עולם הUX. קישור למצגת של תומר מופיע להלן. אפשר בהחלט להבין את הרציונאל מאחורי השקפים לבד ואני מאוד ממליץ, למי שמתעניין, לעבור על המצגת.

IMG_7291תומר איתגר את החשיבה המסורתית על עולם הUX, ובחן מחדש את ההנחות (השגויות, לרוב), שרובנו מניחים בעת שאנו באים לעשות מחקר לקראת פיתוח המוצר שלנו.
יהיה המוצר אשר יהיה, תמיד חשוב לעשות מחקר, ותמיד הוא רלוונטי.
הנקודה המרכזית שחזרה על עצמה שוב ושוב לאורך La ficha de casino mas cara del mundo ya tiene precio y fabricante, ni mas ni menos que 450. ההרצאה היא, שאנו חזקים מאוד בלהתנהג, אבל אנחנו לא חזקים בכלל בלחזות את העתיד. אם אתם מתלבטים, אז זה גם מוכח מחקרית. ולכן:

  1. הסתכלו על מה שאנשים עושים, לא על מה שהם אומרים.
  2. אל תבקשו פידבקים, צפו בהתנהגותם. אל תשאלו אנשים מה הם חושבים. זה מאוד מפתה, משום  שהתשובות שאנו מקבלים נשמעות מאוד אמינות, אבל בסופו של דבר זה לא משרת את המטרה שלנו בה אנו רוצים ללמוד את המצב האמיתי ולכן לא צריך להיות אכפת לנו מה הם חושבים, אלא מה שמעניין אותנו צריך להיות מה הם עושים. השתמשו ב "תראה לי מה אתה עושה"
  3. משתמשים תמיד נעזרים במידע ובנסיון קודם עבור שימוש במוצרים חדשים, זו הסיבה שחשוב "לקשור" את המוצרים בהקשר המתאים למשהו מוכר עבור המשתמשים.

תומר סיפק הרבה הסברים והדרכות איך לעשות נכון מחקר משתמשים יחד עם דוגמאות שיארך כאן הזמן מלספר את כולם, וכאמור, הרבה מופיע במצגת. שימו לב לסיום המצגת, שם הוא נותן עצות מעשיות להתחלת עבודה נכונה בעולם הUX כמו למשל ללמוד על החושים שלנו ולהבין את הבסיס כיצד הם פועלים ומהם הדברים שמשפיעים על השימוש במוצרים (ידעתם ש9% מהגברים עברי צבעים, נכון?).

בסיכומו של דבר, כפי שהוא אמר זאת: סטארטאפ בכלל לא קשור לעסקי הטכנולוגיה כי אם לעולם הפסיכולוגיה, וכשחושבים על זה, מקבלים פרספקטיבה אחרת לגמרי על הכיוונים אליהם צריך להוביל…

הנה המצגת המלאה. אל תפספסו. אפשר ללמוד ממנה הרבה, גם אם לא נכחתם בהרצאה.
קישור ישיר למצגת: https://speakerdeck.com/tsharon/lean-mean-ux-the-mindset-you-need-to-develop-products-people-desire-gdg-tlv

תומר וגדי וכל המארגנים, תודה רבה, היה נהדר :)

עיצוב לאקו סיסטם – מיכל לוין

מיכל לוין, מומחית לחוויית משתמש מגוגל, הגיעה הערב לבירה טק החמישי בירושלים ושיתפה אותנו בהרצאה נהדרת בכמה תובנות חשובות על חוויית המשתמש בעולם בו קיימים מחשבי פיסי לצד טאבלטים, סמארטפונים ומכשירים אחרים. המצגת המלאה בהמשך.

למי שלא מכיר, המושג "חוויית משתמש" (UX – User Experience) מייצג חוויה אנושית, המשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש או פועל כאשר הוא משתמש במערכת (אתר, תוכנה), מוצר או שירות. במקרים רבים זוהי מילה נרדפת לממשק משתמש (וויקיפדיה).
לטעמי, חוויית משתמש טובה / נכונה, היא אחד האספקטים החשובים שיש בחיים וזה לא דבר מובן מאליו. לא כל מה שאנו מעצבים באופן אינטואיטיבי, משרת את המטרה, ולא תמיד שכולם עושים במשך שנים על גבי שנים, נעשה בצורה הנכונה. צריך לפתוח את הראש, ובעיקר להבין את המשתמשים.

מתוך העולם המופלא הזה של חוויית המשתמש, התמקדה מיכל בתכנון עיצוב לאקו סיסטם. כלומר, בעיצוב ותכנון לפי גישה שרואה את כלל הרכיבים והמכשירים הקיימים היום בידי המשתמשים כמכלול וכמשפחה בה יש מכנה משותף לכולם.
למה זה חשוב? כי זו מגמה שהולכת וגדלה. ידעתם למשל, שבעלי אייפדים מחזיקים בממוצע 5 מכשירים שונים דרכם הם גולשים באינטרנט? בקיצור, כדאי להתכונן.

ללא שם

תכנון נכון לאקו סיסטם – סביבה מרובת מכשירים
אז איך כדאי לעשות את זה? הנה כמה קווים מנחים לקראת התחלת העבודה על העיצוב:

  1. עקביות – שמירה על קו עקבי וחוויה תואמת, שתלווה את המשתמש במכשירים השונים שלו, כך שהוא ירגיש בנח ובסביבה מוכרת.
  2. השלמה – שימוש ביתרונות של כל מכשיר, ניצול היכולת שלהם לדבר אחד עם השני ויצירת חוויה בצורה משלימה או באופן שמאפשר שליטה מרחוק במכשירים האחרים. יש כאן אינספור אפשרויות כמו למשל שילוב עם בינה מלאכותית והשלמת הפעולה בעזרת מכשירים אחרים מסביבות שונות לגמרי.
  3. המשכיות – המשכת החוויה באופן ישיר במכשירים אחרים. זה יכול להיות המשך של אותה פעולה, או עידוד לפעולה המשכית . דוגמא נהדרת לכך היא המהלך שעוצב באפליקציית ספר בישול כך שעל ידי העברת המידע של המתכון הנבחר לסמארטפון, מומרים רכיבי המתכון לרשימת מכולת TO GO.
    דוגמא נוספת – כאשר מתכננים טיול, למשל, אפשר לקשר בין האתר בו מתכננים את הטיול לבין הסמארטפון על ידי הצגת פרטי הטיסה, שער היציאה בשדה התעופה וכו׳

חוץ משלושת הנ"ל, הנה עוד כמה טיפים קטנים שיעזרו לנו לתכנן נכון את האקוסיסטם:

  • פוקוס – רצוי להתחיל את העיצוב והאפיון מהמובייל הקטן ביותר. בצורה הזו אנו מזקקים, מתמקדים ומבינים לעומק את הצרכים ההכרחיים של המוצר שלנו.
  • גמישות – כדאי לחשוב גמיש מהתחלה ולתכנן מראש את ההתייחסות לכל המכשירים. סביר להניח שככל שיעבור הזמן, הגישה משאר המכשירים תידרש גם כן.
  • ענן – הדרך המומלצת לקשר בין כל המכשירים באקו סיסטם. מונע כפילויות, מאפשר גיבויים ועוד שלל יתרונות.

אז בסיכומו של דבר, האם באמת נדרשת התייחסות מיוחדת לכל גודל ולכל מכשיר?
התשובה היא "כן, אבל…" צריך לקחת את הגודל בחשבון, אבל לא רק אותו. כמו במשפחה, גם האופי וסוג היחסים בין כולם קובעים את המציאות, וצריך תמיד לנסות ולראות את התמונה המלאה.

תודה רבה מיכל, היה באמת מהנה! ולמי שפספס, הנה המצגת במלואה:

אגב, אם גם אתם אוהבים את התחום, מומלץ לעקוב אחר האתר של חוויית משתמש ישראל בקישור הבא: http://uxi.org.il

שיהיה לנו יום נפלא,
אוריאל